<h1>רי"ץ גיאת הלכ' ת"ב</h1>
<h2>דף ה.</h2>
תשעה באב שחל להיות בשבת מאחרין אותו עד אחר שבת דאקדומי פורענותא לא מקדמינן. חל להיות באחד בשבת מבדילין ומברכין על הנר ואין מבדילין על הכוס דק"ל המברך צריך שיטעום והכא לא איפשר ולמוצאי אחד בשבת כשנגמר תעניתו קודם שיטעום כלום מבדיל אבל לא על הנר ולפי מה שהקדמנו בהלכות הבדלה.
<h2>דף לא:</h2>
ובכל ימים שחל ט' באב להיות בהן קורין בשחרית (דברים ד') כי תוליד בנים ובני בנים. ומפטיר (ירמיה ח') אסף אסיפם. ובמנחה (שמות ל"ג) ויחל משה. ואם רוצה להפטיר בנביא מפטיר (הושע י"ד) שובה ישראל. ואצלינו כל הצבור קורין שובה ישראל שנים מקרא ואחד תרגום ועומד שליח צבור וקורא פסוק והן קורין אחריו עד אהיה כטל לישראל וקורין אהיה כטל לישראל ואין מתרגמין. ואחריו סדר קדשוה. ואין קורין בט' באב אלא ג' בלבד. וכן במנחה ביום הכפורים מנהגנו לקרות ג' בתורה. ומפטיר בנביא קומי אורי. ואמר מר רב נטרונאי בתשעה באב אין קורין אלא שלשה והקורא ג' הוא מפטיר בנביא ומברך לפניה אחת ואחריה ג'. צדיק בכל הדורות רחם על ציון ומגן דוד.
